מודלים מצרף
מודל 1 -
אשכול נושאי
אשכול: צוות מורים אחראי על קבוצת תלמידים ( לדוגמא שלושה מורים לשתי כיתות, או ארבעה מורים לשלוש כיתות ) מספר שעות משמעותי בשבוע. הצוות מפתח תוכנית ייחודית, ואחראי להוראתה. בדרך כלל יהיו שלבים באחריות המורה ( פרונטלי, מבואות, גרעיני ידע) ושלבים באחריות הלומד ( חקר, למידה תוך כדי הפקת תוצר, PBL וכו') .
אשכול נושאי – הצוות מפתח תוכנית המבוססת על נושא ערכי, (התבגרות, מנהיגות, יחסי הורים ילדים, אדם וחברה) או נושא תוכני ( ארץ ישראל , אנחנו והעולם, גלי הגירה ). המחויבות במקרה זה היא לנושא כאשר תחומי הדעת משרתים אותו, במידת האפשר נבחרים פרקים מתוכנית הלימודים אשר רלבנטיים לנושא.
לדוגמא – התבגרות:
מורה הביולוגיה מלמד את ההיבט מהזווית של התפתחות הגופנית, מורה התנ"ך טכסטים העוסקים בהתבגרות בתנ"ך, מורה לתרבות ישראל טקסטים מספרות חז"ל ומורה הספרות קטעי שירה וספרות. התוצר יכול להיות תוצר משותף המאחד את תחומי הדעת או מיקוד באחד התחומים.
הגירה : מורי הגאוגרפיה, היסטוריה ותנ"ך מלמדים דוגמאות שונות של הגירה בעבר וכיום כאשר התוצר מתייחס לחברות הגירה כיום.
מודל 2 –
אשכול בין תחומי
אשכול: צוות מורים אחראי על קבוצת תלמידים ( לדוגמא שלושה מורים לשתי כיתות, או ארבעה מורים לשלוש כיתות ) מספר שעות משמעותי בשבוע. הצוות מפתח תוכנית ייחודית, ואחראי להוראתה. בדרך כלל יהיו שלבים באחריות המורה ( פרונטלי, מבואות, גרעיני ידע) ושלבים באחריות הלומד ( חקר, למידה תוך כדי הפקת תוצר, PBL וכו') .
אשכול בין תחומי – הציר המרכזי הוא נושא לימודי מתוך תוכנית הלימודים באחד מתחומי הדעת כאשר התחומים האחרים מהווים העשרה.
לדוגמא אשכול היסטוריה, ספרות, עברית אמנות. הציר המרכזי יהיה היסטוריה (לדוגמא ימי הביניים, העת החדשה, מלחמות ישראל וכו') כאשר המקצועות האחרים "משרתים את ההיסטוריה" במקרה זה התכנים בגאוגרפיה וספרות אינם נלמדים על פי תוכנית הלימודים אלא תכנים הרלבנטים לציר ההיסטורי.
מודל 3 -
הוראה לפי תחום דעת
תחום דעת – הכוונה למקצוע שבו מורה בכתתו מקיים תהליכי חקר בתחום הדעת שלו. בדרך כלל יהיו שלבים באחריות המורה ( פרונטלי, מבואות, גרעיני ידע ) ושלבים באחריות הלומד (חקר, למידה תוך כדי הפקת תוצר, PBL וכו') .
רצוי היה כי תיווצר סדירות המאפשרת יותר שעות בשבוע ( לדוגמא למידה סמסטריאלית או ריכוז שעות המקצוע בשנה אחת וויתור על המקצוע בשנה שנייה). ו/או סדירות המקטינה קבוצות לימוד כגון שלושה מורים מאותו תחום דעת לשתי כתות בו זמנית.
מודל 4 –
נושא אישי/שעות חקר
שעות חקר – בנוסף למערכת הלימודים הרגילה מתווספים שעות המיועדות לחקר. זה יכול להיות נושא העשרה או קשור לתחומי הדעת אולם הוא אינו מחליף את התוכנית הרגילה
דוגמאות – נושא אישי, נושא שכבתי ( ירושלים, הגליל המערבי, ) עבודות גמר
מודל 5 –
נושא משותף
פסק זמן במהלך השנה שבו נעצרים הלימודים הרגילים והשכבה, כמה שכבות או כל בית הספר עוסקים בנושא אחד ערכי או בין תחומי. בדרך כלל יהיו שלבים באחריות המורים ( פרונטלי, מבואות, גרעיני ידע) ושלבים באחריות הלומדים ( חקר, למידה תוך כדי הפקת תוצר, PBL וכו') .
נושא משותף יכול להמשך, יומיים, שבוע חודש או יותר.
אבני דרך בתהליך הטמעת למידת חקר בבית הספר
שלב א' – לפני כניסה לתהליך : מוכנות והתעניינות בית הספר
- מנהל מוביל, מעורב, שותף פעיל, מאפשר
- צוות מורים מוכן ורוצה להוביל את התהליך ( חלק מהצוות)- פתיחות לשינוי
- הסכמה על חשיבות הנושא
- הגדרת יעד שינוי
- תהליך ארוך טווח ולוח זמנים
- טריגר לשינוי – יש צורך
- גיוס שותפים חיצוניים – פיקוח, רשות מקומית, וכו'
שלב ' – בין שנה לשנתיים: התנסויות מגוונות בהיקף מצומצם
- הכשרה וליווי – השתלמות , הדרכה, למורים.
- מספר מורים מיישם או מתנסה בהוראה בדרך החקר. (נושאים, תחומי דעת, כיתות, שכבות, )
- תיעוד התהליך– מאגר חמרים, של יחידות , שקיפות ונראות –
- הסתכלות רפלקטיבית והפקת לקחים ומסקנות להמשך יישום
- מנהל וצוות מוביל מגדירים יעדים ארוכי טווח
- מפגשי צוותים לתכנון קדימה
- הרחבת מעגל השותפים
- מוביל/מובילי חקר
שלב ג' – בין שלוש לארבע שנים: מיסוד תהליכי חקר בתחומי הדעת
- ישיבות צוותי חקר מאורגנות במערכת
- סידור מערכת – יצירת סדירויות במערכת המקדמות חקר.
- בניית תוכניות – יישום תהליכים ארוכי טווח בגישת חקר (יותר משיעור שניים)
- התחלה של שפה בית ספרית שעוברת גם לתלמידים
- הצבעה של התלמידים על החקר כאפשרות מועדפת
- מורים שמעוניינים להצטרף למעגל השותפים לתוכניות החקר.
- למידת עמיתים – שיתוף ויצירת שפה בית ספרית
- דרכי הערכה חלופיות , מאפיינים חדשים בהערכה ובתעודה
- מיסוד מטמיעים
שלב ד' – ארבע שנים ויותר: מערכת לימודים משלבת חקר כתרבות בית ספרית
- התמקצעות ותהליך שיפור מתמיד של תהליכי החקר
- שפה בית ספרית, מבנה תהליך למידת חקר דומה בין מקצועות
- תכניות ייחודיות לבית הספר – סילבוס עצמאי
- תהליך התפתחותי הדרגתי ברכישת חקר מיומנויות חקר לאורך שנות הלימוד
- נקבעו מימדי הערכה והצלחה של התוצרים, תהליכי הלמידה
- תעודה מותאמת ללמידת חקר
- רוב המורים בבית הספר מתנסים בהנחיית תהליכי החקר
- מודל חניכה וליווי של מורים חדשים בתהליך
- נכונות להוראה בדרך החקר תנאי לקבלת מורה חדש
- תרבות של למידה מהצלחות ושיפור מתמיד של התהליכים (לא קופאים על השמרים וחושבים כל הזמן איך לקדם)
- מטמיעי החקר "לוקחים פיקוד"
