מאמרים - מצרף
האומץ להיות קונסטרוקטיביסטי
מרטין ג' ברוקס וז'קלין גרנון ברוקס
הקונסטרוקטיביזם הוא תיאוריית למידה המתארת את התפקיד המרכזי שממלאות סכמות מנטליות המשתנות תדיר של לומדים בצמיחתם הקוגניטיבית. אם אנו מבקשים לבסס את העשייה שלנו על הבנת צורכיהם של הלומדים, עלינו להרהר מחדש בעצם היסודות של ההוראה הבית-ספרית.
המודל השלישי תיאור ,ניתוח ,עיון*
יורם הרפז
במהלך שלושת העשורים האחרונים הולך ומתהווה במחשבת החינוך ובעשייה החינוכית מודל חדש למחשבה ולעשייה בחינוך, נכנה אותו בעקבות אחרים "המודל השלישי". המודל השלישי מבדיל עצמו משני המודלים שקדמו לו – זה המכונה "חינוך ישן" שבו "תוכנית הלימודים במרכז", וזה המכונה "חינוך חדש" שבו "הילד במרכז". על פי המודל השלישי – ללמוד זה להיות מעורב ולהבין (או בנוסח אחר: למידה טובה = מעורבות בתהליך + הבנה בתוצר); ללמד זה ליצור תנאים ללמידה טובה (הוראה עקיפה); ידע הוא "סיפור" או "מבנה" שבני אדם ממציאים או בונים ולא (רק) מגלים או מקבלים (אך לא כל סיפור "הולך"; ידע הוא "סיפור שעובד"); להיות תלמיד טוב זה להיות תלמיד שיודע להתייחס לידע – באופן אוהד, יצירתי וביקורתי.
קיימת הסכמה בקרב אנשי חינוך וחברה בדבר הצורך לפתח אצל התלמידים את ”מיומנויות המאה ה–21" : מיומנויות אלה מתמקדות בשלושה תחומים מרכזיים אשר הפדגוגיה החדשנית אמורה לתת להם מענה: מיומנויות חשיבה מסדר גבוה הכוללות חשיבה יצירתית וכושר המצאה, חשיבה ביקורתית ומיומנויות לפתרון בעיות. מיומנויות של עבודה שיתופית, למידה עצמאית ואתיקה. מיומנויות לטיפול במידע הדיגיטלי והתקשורתי הכוללות אוריינות מידע, אוריינות אמצעי תקשורת ואוריינות טכנולוגיות תקשוב.
התאמת בית הספר למאה ה-21 ופדגוגיה חדשנית
מלכה וידיסלבסקי, ד"ר ברכה פלד, ואורנה פבסנר
התהליכים המאפשרים תהליכי הוראה–למידה–הערכה איכותיים הם בעלי המאפיינים הבאים:
תפיסת הלמידה כ"תהליך אישי מודע ומושכל המתרחש בהקשר חברתי בתוך יחסי גומלין עם מבוגרים משמעותיים ועם בני קבוצת השווים
התאמת ההוראה לשונות התלמידים מבחינת מטרותיהם, וצורכיהם,התעניינותם, העדפותיהם וניסיונם הקודם ומתן אפשרות לתלמידים להתנסות בתהליכים מגוונים לבניית ידע במגוון מסגרות ודרכים.
הסרת מחיצות בין העולם מחוץ לבית הספר לעולם בתוך בית הספר.
שימוש מירבי ומיטבי בטכנולוגיית התקשוב כדי לאפשר לתלמידים להתנסות בתהליכים מגוונים להבניית ידע וכן כדי לשפר תהליכי הוראה–למידה–הערכה.
השימוש בטכנולוגיית התקשוב עתיד לאפשר התאמה של תהליכי ההוראה–למידה–הערכה לתפקוד ולצרכים של כל תלמיד/ה, תוך התייחסות לשאלות כגון: מה עליהם לדעת? כיצד הם לומדים? היכן ומתי הם לומדים? כיצד הם מיישמים?
כן, יש ילדים שלא מתאימים לבי"ס
שירה זפט 23.11.2014 עיתון הארץ
אנו חייבים להתנער מהעריצות והשמרנות של המערכת האוניברסיטאית, וליצור מערכת חינוך דינמית, מגוונת המביאה לידי ביטוי את מגוון היכולות המופלאות של ההומו ספיאנס (האדם הנבון). במציאות חדשה כזאת, יהיה אפשר גם להשיב את האבחון למטרתו המקורית — מיפוי יתרונותיו וחולשותיו של הילד, והעצמתו בהתאם לחתימתו האינטלקטואלית הייחודית.
למידה סביב תוצר - למידה תוך בניית תוצר: מאפיינים, אתגרים, ודרכי התמודדות
רחלי לוין-פלד ותמר רונן פורמן
הספרות מצביעה על התרומה הרבה של העיסוק בעיצוב ללמידה, בהקשר של תכנים מדעיים. הוראה תוך פיתוח משחק לימודי או כרזה מהוות דוגמא ללמידה תוך עיצוב תוצר. תכנון הסביבה הלימודית תוך התייחסות להמלצות שהועלו כאן עשויה לתמוך בהתמודדות עם האתגרים הרבים הכרוכים בהוראה בגישה זו .
התאמת סדירויות בית הספר לתהליך שינוי פדגוגי
סני כרמלי, המכון לחינוך דמוקרטי
מאמר זה עוסק בהתאמה הנדרשת של סדירויות בית הספר לשינוי פדגוגי, שבית הספר רוצה ליישם. השינוי הפדגוגי מתייחס להליכה לכיוון של פדגוגיה קונסטרוקטיביסטית (”המודל השלישי“ בחינוך) בתהליכי למידה ויישומים, כגון: PBL – למידה מבוססת פרויקטים או שאלות, קהילות חשיבה, קהילות לומדים וקהילות חקר. נתייחס למרכיבים הבאים: ✿ ריכוז שעות למורה ✿ ריכוז מורים סביב פרויקט/ תמה/ אתגר/ כיתה ✿ ארגון של קבוצות הלימוד ✿ מימדים של זמן וכמות ✿ המימד הפיזי של מקום הלימוד ✿ גורמים תומכי למידה ✿ שימוש בטכנולוגיה ✿ המימד התקציבי – משאבים ✿ מפגש עם צרכי המיצ“ב והבגרות ✿ דרכי הערכה ומדידה ✿ ליווי של מורים והכשרתם
הדיסציפלינה הפדגוגית: לקראת ארגון מחדש של הידע בבית הספר
אמנון כרמון
מטרת המאמר הנוכחי היא להציע חלופה שיטתית ומנומקת לארגון הידע הקיים בבית הספר. ארגון הידע הקיים מבוסס על "מקצועות בית ספריים", וכאן מוצעת מסגרת חדשה לארגון התכנים הנלמדים המכונה "דיסציפלינה פדגוגית". מטרות הדיסציפלינה הפדגוגית: פיתוח החשיבה וההבנה של הלומדים ( מטרת על). כלומר פיתוח של יכולתם להבין את העולם באמצעות בנייה והפעלה של ידע מפרספקטיבות שונות. ביצוע עבודה עם ועל ידע המתייחס לשאלה חשובה מתוך פרספקטיבה דיסציפלינרית אחת או יותר. הביצוע הקוגניטיבי שמיועד לסכם את תהליך הלימוד במסגרת החינוך הכללי ולהחליף את בחינת הבגרות כמקור המרכזי להערכת הלומדים, צריך לכלול ארבעה מרכיבים:
הליכי שינוי בבתי ספר
פרופסור סימור סארסון
ככל שדברים משתנים יותר, הם בעצם נשארים אותו הדבר – זוהי אחת הנקודות העיקריות שמעלה הספר ומנסה להבין מדוע זה כך. מאפיין כללי של תהליך השינוי בתרבות בית הספר הוא שהתוצאות המקוות אינן מוגדרות בברור, וגם אם הוגדרו בברור, הרי שבסוף התהליך מתברר כי לא הושגו התוצאות הרצויות. סארסון משתמש בספר בדימוי של איש מהחלל החיצון, אשר חונה בחללית שלו מעל בית הספר רואה וצופה בכל המתרחש ומבחין בכל התהליכים/נהלים הסדירים המתרחשים בביה"ס, אם התנהגותיים ואם פרוגרמטיים. הבחנות אלה מאפשרות התייחסות ובדיקת דרכי חשיבה אחרות להעלאת תהליכים/נהלים חדשים.
יצירתיות בחינוך
קן רובינסון
הפתרונות שמציע רובינסון לחוליי מערכת החינוך כוללים, בין היתר, הפיכה של הלמידה לאישית יותר, מותאמת יותר לעידוד סקרנותו של התלמיד הבודד והכישרון הייחודי שלו; השקעה בהכשרה מקצועית של מורים (“לא מדובר בהכרח ביותר כסף — אנחנו משקיעים כיום הרבה מאוד כסף בחינוך — אלא בהכשרה טובה יותר”); וביזור של מערכת החינוך, שיעניק לבתי הספר עצמם יותר אוטונומיה בכל מה שנוגע לתוכנית הלימודים ושיטות הלמידה.
קהילות למידה מבוססת פרוייקטים
איל רם
שינוי תרבותי מערכת החינוך בכיתה נשארה "תעשייתית" בעיקרה. כדי לחולל את השינוי הנדרש כדי שמערכת החינוך תהיה רלוונטית ל"גל השלישי", מתבקש שינוי תרבותי של ממש בכיתה שיהפוך אותה לקהילת לומדים. שינוי זה יכלול מספר מאפיינים: 1 .יחסים דיאלוגיים – דיאלוג פורה בין מורה ותלמידים, בין תלמידים לתלמידים ובינם לבין הידע 2 . רלוונטיות לקהילה ולסביבה – למידה ערכית הקשורה לנושאים, בעיות, דילמות ותמות מרכזיות. הרלוונטיות צריכה להיות מנקודת המוצא ועד התוצר הסופי. 3 .הכלת שונויות בין תלמידים והבאה לידי ביטוי מגוון רחב של אזורי חוזק וצמיחה. 4.פרואקטיביות באופן הטיפול בידע של התלמידים – להבדיל משינון חומרי למידה סגורים הניתנים על ידי המורים. 5 .עיצוב הסדירויות הארגוניות והמרחב הכיתתי כך שיתמכו בתהליך למידה אחר. 6 .מיקרו-פרקטיקות של ניהול קהילת למידה שבה המורים אינם מדברים ברוב זמן הלמידה והתלמידים פעילים.
הפדגוגיה של PBL והדרישות של המאה ה-21
שרמן רוזנפלד
באזור כפרי בדרום-מזרח מישיגן דנו לאחרונה בהתנהגות המוזרה של שכבת כיתות י"ב. נראה שתלמידי ה-י"ב התנהגו במסדרונות בנימוס רב יותר מאשר תלמידי שכבת כיתות י"א. נשף הסיום היה שקט יותר ומנומס יותר מאשר בשנים הקודמות. מעורר תמיהה עוד יותר, נשף הסיום הסתיים, זה היה אמצע מאי, ותלמידי שכבת י"ב היו עדיין עסוקים בלמידה. ההסבר של המורים: למידה מבוססת פרויקטים (מתוך מרקמן, 2013).